למידה מורכבת משלושה שלבים, הראשון - הכרת ידע חדש (מכל סוג שהוא), השני - הבנת הידע החדש, והשלישי - סידור הידע החדש בראש בצורה הגיונית, כזו שתאפשר בהמשך שימוש בידע לצורך פתרון בעיות.

 

לרוב, התקלה מתחילה בשלב השלישי, עיקר הלמידה שאנו לומדים במהלך חיינו היא בשיטה של שינון, חוזרים שוב ושוב על החומר ("כמו תוכי") עד שהוא "נכנס" לראש. העניין הוא שהחומר, בדרך כלל, לא באמת "נכנס" לראש, אלא רק "חונה" בו בינתיים, עד שהמוח יפנה אותו לטובת חומר אחר. נסו להיזכר בדברים ששיננתם לטובת מבחן כזה או אחר, האם החומר נותר בראש כשהמבחן הסתיים? במרבית המקרים, לא. המשימה הושלמה והחומר נמחק.

למה למידה מבוססת משחק כל כך חשובה

מה כן נשמר אצלינו לאורך שנים? למידה שעשינו בצורה חווייתית experiential learning. אם התמזל מזלנו והיה לנו מורה, או מדריכה, שהפכו את השיעור למשחק או יצרו חוויה משמעותית בזמן לימוד החומר, החומר שהם העבירו ישאר איתנו כנראה לנצח. למה? העיקרון של שילוב למידה מבוססת משחק, הוא הפעלת כל חלקי המוח יחד - האונה השמאלית - הלוגית, המסודרת והמדייקת והאונה הימנית - היצירתית והחווייתית - בהפשטה, כאשר שני חלקי המוח עובדים יחד, נוצרים חיבורים בין מידע בשני צידי המוח, והמכלול השלם מחזק את הלמידה, ומסדר אותה באופן קבוע בתוך המוח.

האם כל למידה יכולה להיות חווייתית? התשובה הפשוטה היא כן. למידה מבוססת משחק אפשרית, כמעט, בכל תחום, רק שזה מאוד לא פשוט לעשות את זה.

אז איך בכל זאת? כאן נכנסת הקופסא לתמונה. בכל אחת מהקופסאות תמצאו ידע רב ממגוון רחב של נושאים, הידע משולב במשחקים, סרטונים, ניסויים וכמובן יצירה - המכלול של המחקר והלמידה עם כל הנלווים מייצר למידה חווייתית, כזו שנשארת לאורך שנים.