הם לא מעריכים כלום...

כמה פעמים שמעתם הורים (או את עצמכם), מתלוננים שהילדים אינם מעריכים שום דבר, שהכול בא להם בקלות והולך בקלות... העניין הוא שאנחנו, ההורים, הם אלו שבדרכים עקיפות מלמדים אותם בדיוק את זה. פעם כשמשהו בבית היה מתקלקל הינו מתקנים, בעצמינו או אצל מומחה, (וואוו כמה דברים פירקתי והרכבתי מחדש בבית הורי.. טוב את חלקם לא ממש הרכבתי מחדש...) היום הילדים של כולנו גדלים בעולם שבו חלק גדול מהמוצרים מגיעים מוכנים "בשני שקל" מסין אז אם משהו מתקלקל, זורקים וקונים חדש... אל תטעו, הילדים שלנו מסתכלים על כל פעולה שאנחנו עושים, כל החלטה שאנחנו מקבלים עוברת הפנמה, תיוק ונשלפת בהתאם לצורך (החלק המשמח הוא שגם הטובות שבהן מקבלות את אותו היחס). אז איך עושים אחרת? איך גורמים להם להעריך את מה שיש להם? אני לא הולכת לחדש לכ

דרך לנבא הצלחה... יש דבר כזה?

אם השאלה היא כמה זה 4*12 התשובה היחידה תהיה 48. ככה זה במדעים מדויקים יש רק תשובה אחת. הדרכים להגיע לתשובה, לעומת זאת, הן כמעט אין סופיות... לצערי, את הילדים אנו, לרוב, מלמדים לחשוב בתבניות, בדרך ספציפית, ולמרות שהרבה פעמים זה אכן מקצר את הדרך, וחוסך זמן בתהליך הלימוד, התבניות חוסמות את היצירתיות. כן, אני מבקשת מכם הרשו להם להיות יצירתיים גם כאן, היצירתיות לא נגמרת בגן או בשיעורי האומנות. פריצות הדרך המדעיות הגדולות ביותר הגיעו מאנשים יצירתיים שהחליטו לבדוק מה יקרה אם הם ינסו בדרך אחרת... אז נכון שלרוב המורה דורשת לפתור בדרך אחת, עמדו על זכותם לנסות ולפתור אחרת. מערכות חינוך מתקדמות מבינות את היכולת הבלתי נתפסת של ילדים למצוא דרכים ושיטות לחשב בעיות שלכאורה הן הרבה מעבר לגילם, פשוט שמים את