מי יצר את זכרונות הילדות שלך?

לכולנו יש זכרונות ילדות, למי יותר ולמי פחות, זכרונות של נסיעות לטיולים משותפים, בילוי בחוף הים, הכנת ארוחת ערב, משחק משפחתי, להתגלגל בדשא, שעת סיפור, בית כריות מכל הכריות בסלון (+הוילון), נסיעה על אופניים ועוד ועוד... קחו לכם רגע ליהנות מכל הרגשות הנפלאים שמציפים אתכם עכשיו... אם נחפש את המכנה המשותף של מרבית הזיכרונות הללו אני מעריכה שגם אתם כמוני תגלו שמישהו דאג שהם יהיו, מישהו עבד קשה בין אם בתכנון, בביצוע, או (רק) בלא להפריע לנו ליהנות מהרגע (למרות שלו זה בטוח הפריע)... המישהו הזה הם ההורים שלנו (או הסבים/ הדודים או כל מבוגר אחראי...) ועכשיו כשאנחנו קיבלנו את התפקיד הראשי הזה, מה אנחנו עושים כדי לייצר להם זכרונות ילדות? זה נכון שאת רוב הדברים שנעשה הם ישכחו (וגם אנחנו בואו נודה בזה) אבל

משעמם לי!!!

חופש גדול וכולם עסוקים בלמצוא מה לעשות עם הילדים, שחלילה לא נשמע "אבא/אמא משעמם לי!!!" ואני אומרת שישתעממו... כבר אמרו גדולים וחכמים ממני שהשעמום הוא אבי ההמצאה... מהו השיעמום בעצם? שיעמום הוא זמן שאינו מובנה, שאף אחד לא יצק לתוכו תוכן, אף אחד לא תכנן אותו. הנה "הפתעה גדולה" - גם החיים שלנו אינם מובנים ואף אחד לא יצק לתוכם תוכן, אף אחד מלבדנו, אנחנו (כל אחד בעצמו) החלטנו מה נעשה עם חיינו. ואנחנו בונים את התוכנית איך להגיע לאן שאנחנו רוצים. השיעמום הוא הזדמנות ללמד/לאמן את הילד למצוא דרכים כיצד הוא יכול למלא את חייו בתוכן על מנת שלא יהיו משעממים - זהו שיעור מאוד חשוב לכל החיים - זו דרך ללמד את הילד למצוא עניין, לחקור ולתכנן במטרה לעשות משהו שמעניין אותו. זו הזדמנות ללמוד ניהול זמן ומשאבים. א

שתי ידיים שמאליות? אין דבר כזה...

אני שומעת הרבה אימהות שמסבירות לי שיש להן שתי ידיים שמאליות ולכן יצירה זה לא בשבילן. הן לא מתכוונות שבאמת פיזיולוגית הן נולדו עם שתי ידיים בצד שמאל של הגוף או שתי ידיים מסוג "שמאל" אחת בכל צד... אלא שפשוט אין להן כישרון... שהן לא יכולות לעשות שום דבר יצירתי... מה שהן מנסות מתקלקל... ואני תוהה מתי קלקלו להן... מי היה זה שחירב להם את היצירתיות? אין לי ספק שבתור ילדות הן ציירו, פיסלו, יצרו, תפרו שמלות לבובות, בנו מבנים בקוביות ועוד ועוד... אז למה יום אחד הן פתאום הפסיקו להאמין בכישרון שלהן? ביכולת שלהן? אנחנו חיים בעולם בו הכול מגיע מוכן, אינסטנט, ולאט לאט בלי שנשים לב הצורך שלנו בלעשות דברים לבד פשוט נעלם, את רוצה בגד חדש? פעם היית קונה בד ותופרת - היום את הולכת לחנות. את רוצה כלים חדשים למטבח